האם ניתן לשנות הסכמי גירושין לאור חוק חלוקת חסכון פנסיוני?

חלוקת חסכון פנסיוני

הרקע לחוק חלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו

בשנת 2014 נחקק חוק חלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג.
החוק מכיל בתוכו התייחסות להסכמים שנחתמו בין בני זוג בטרם החוק, ונקבע כי הוא אכן יחול בנוסף להסכמים ופסקי דין מהעבר ובטרם החלת החוק.
לאור המפורט, בימ"ש לענייני משפחה בת"א דחה את תביעתו של הבעל שביקש לשנות את הסכם הגירושין שנחתם בשנת 2004.

בני זוג התגרשו בשנת 2004 ונחתם הסכם גירושים כדבעי וקיבל תוקף פס"ד.
האישה בחרה לאזן את הפנסיה שמגיעה לה עפ"י בחירה ובחרה להעביר לבעל תשלומים חודשיים עפ"י פריסה.
לאור החוק החדש שנחקק בשנת 2014 , כאשר הבעל נהנה מתשלומים חודשיים מפנסיית האישה עוד מיום גירושיהן הוא פנה לשלטונות צה"ל.
בקשתו הייתה לרשום את קיומו של פסה"ד שניתן בשנת 2004 בהתאם לסע' 3 בחוק חלוקת החיסכון הפנסיוני בין בני זוג, כלומר לקבל את חלקו ישירות מצה"ל.

פסיקת בית המשפט


בימ"ש פסק כי לא ניתן לרשום את פסה"ד. צה"ל טען "פסק הדין צריך לנקוב באחוזים מהו השיעור להעברה וכי לא ניתן לקבוע זכאות על בסיס סכום נומינאלי".
לאור תשובת בימ"ש וצה"ל הגיש הבעל תביעה לבימ"ש לענייני משפחה בת"א, בה התבקש בימ"ש לקבוע תנאים ואמות מידה לשם רישום פס"ד בהתאם לחוק. כמו"כ התבקש למנות אקטואר שיגיש חוות דעת מה האחוז המגיע לבעל מהפנסיה של האישה (גרושתו) תוך לקיחת מועד הפירוד וסך התשלומים ששולמו לבעל. קרי, הבעל ביקש " לפתוח מחדש" את הסכם הגירושין.

טענות הצדדים לפי חוק חלוקת חסכון פנסיוני

טענות התובע: המצב המשפטי בעת כריתת הסכם הגירושין לא אפשר לבצע הוראה מרכזית בהסכם הגירושין לעניין הפנסיה, שלפיה הגופים הרלוונטיים הם שישלמו להם את זכויותיהם ולכן הוא וגרושתו ביצעו מתווה חלופי.
חוק הפנסיה שונה ומאפשר זאת – גם באופן רטרואקטיבי , לכן אין הצדקה לשלול העברת זכויותיו ישירות מצה"ל.
טענת הנתבעת: הסעיף הרטרואקטיבי בחוק הפנסיה לא חל עליהם משעה שקבעו וחתמו על בחירת מסלול באיזון הפנסיה בתשלומים חודשיים האחד למשנהו. זו התערבות גסה.


פס"ד של כב' השופט שמואל בר יוסף – התערבות גסה מדי

מחד גיסא "תכליתו של החוק הינה לאפשר את חלוקת החיסכון הפנסיוני באופן שיתאפשר לבן זוגו של החוסך לקבל את זכויותיו באופן עצמאי ובמנותק מהחוסך. לפיכך, ראוי לכאורה לפרש את החוק באופן שתורחב סמכותו של בית המשפט להתערב בהסדרים חוזיים העוסקים באיזון חיסכון פנסיוני".
מאידך גיסא "יש לאזן את העניין ולכבד את חופש החוזים ואת חירותם של צדדים להגיע להסכמות בעצמם, ועל כן לצמצם את סמכות בית המשפט לתת פסק דין שונה מזה שניתן בעבר על בסיס הסכמותיהם".


כב' השופט סבר שלא ניתן לתת פס"ד עפ"י החוק, משום "שהוא חותר תחת הסכמות היסוד של הצדדים בנוגע לחלוקת החיסכון הפנסיוני, על סמך חישובים של אקטואר".
"הסכמת הצדדים להנחות עבודה אלה הינה נדבך מרכזי בתשתית ההסכמית, תוצאה של שקלול סיכויים וסיכונים הדדיים, הן בנושא הפנסיה והן במכלול הנושאים שהוסדרו בהסכם.לכן, מתן פסק דין לפי החוק תוך התעלמות מהסכמות אלה (למעשה ביטולן) תהווה התערבות גסה באותן הסכמות, העולה כדי כתיבת הסכם חדש".
השופט הבהיר "שגם לפי המצב המשפטי שקדם לחוק לא הייתה מניעה להסכים על איזון פנסיה על ידי קביעת החלק היחסי לו זכאי בן זוגו של החוסך, וישנם לא מעט הסכמים ברוח זו".

השאר תגובה





נגישות