הרשם לענייני ירושה – מיהו ומהן סמכויותיו

הרשם לענייני ירושה

מיהו הרשם לענייני ירושה ומהן סמכויותיו?
מהו צוו ירושה?
מהו צוו קיום צוואה ?
רשימת הלשכות ומחוזות של הרשם לענייני ירושה

במקרה של פטירת אחד מבני המשפחה הקרובה, חובה לנהל הליכים של הגשת בקשות בהתאם אצל הרשם לענייני ירושה.

מהו תפקידו של הרשם לענייני ירושה?

התפקיד המהותי של הרשם לענייני ירושה הינו הוצאת צווים, צווי ירושה ו/או צווי קיום צוואה שמטרתם חלוקת עיזבונם של המנוחים ליורשיהם.

הליך הגשת הבקשות :

הגשת בקשת צוו ירושה מס' עותקים, תעודת פטירה של המנוח הודעות ליורשים על הגשת הבקשה, תשלום אגרה .
הבקשה נבדקת ביסודיות, מתפרסמת בעיתונות ובאתר הרשם, במידה ואין התנגדות לבקשה, יינתן צוו הירושה .

הערה: ניתן להגיש בקשות צו ירושה ובקשות צוו קיום צוואות אף לבית הדין הרבני, לאור סמכותו המקבילה של בית הדין הרבני.

ההבדלים בין הרשם לבין בית הדין הרבני

אצל הרשם לענייני ירושה אין צורך בהתייצבות מגיש הבקשה והיורשים/זוכים, אצל בית הדין הרבני ישנה חובה בהתייצבות מגיש הבקשה והיורשים/זוכים.

היכן עדיף להגיש בקשות צווי ירושה/צוואה ? לבד"ר או לרשם ?

ההבדלים מינוריים, בבד"ר חובת התייצבות ותשלום אגרה מופחתת במקצת.
אצל הרשם לענייני ירושה אין חובת התייצבות אגרה גבוהה יותר במעט.
זה נתון להעדפותיו מגיש הבקשה.

סמכויותיו של הרשם לענייני ירושה

סמכותו של הרשם הינה בטיפול בהליכים במקרים של פטירתו של קרוב שלא הותיר צוואה והן יורש עפ"י דין ( חוק הירושה) ו/או יורש עפ"י צוואה, מגיש בקשות בהתאמה אצל הרשם לענייני ירושה , במחוז בו נפטר המנוח.

הרשם לענייני ירושה והאפוטרופוס הכללי חוסים תחת משרד המשפטים .

מה רשימת הצווים שבסמכותם של הרשם לענייני ירושה ובית הדין הרבני ?

הוצאת בקשות לצווי קיום צוואות ובקשות לצווי ירושות.

מסקנת אמצע– כדי לקיים את רצונו של המנוח ו/או לקבל הצהרה רשמית ממדינת ישראל, חובה להגיש את הבקשות לאישורם של הגופים הייחודיים קרי, הרשם לענייני ירושה /ואו בית הדין הרבני.

מהו קיום צוואת המנוח?

צוואה הינה בכתב ובעדים שהותיר אחריו המנוח לאחר מותו בה פורט שמות הזוכים, עזבונו יחולק בהתאם להוראות צוואתו. ראוי להדגיש, חייב להגיש בקשה לצוו קיום הצוואה לרשם בכדי שתהיה מקוימת ובתוקף חוקי לממשה.

מהו צוו קיום ירושה ?

צו ירושה הינו בפטירת מנוח ללא הותרת צוואה .
לכן יחולק עזבונו של המנוח עפ"י דין בין יורשיו, ילדים, הורים ו/או קרובים במידה ולמנוח אין ילדים, הורים אחים וכדומה.
הוראות חוק הירושה מסדירות את סדר היורשים וזהותם ראוי להדגיש, חייב להגיש בקשה לצוו ירושה ברשם לענייני ירושה ו/או בבית הדין הרבני בכדי שבקשת צוו הירושה תהיה מקוימת ובתוקף חוקי למימוש.
בבקשות בצווי הירושה מציינים את חלקי היורשים ולא מציינים פירוט רכוש שהותיר המנוח .

הגשת הבקשה בפני הרשם לענייני ירושה?

הגשת בקשה במס' עותקים לרשם במחוז בהתאם למקום מושבו ופטירתו של המנוח.
כל יורש יכול להגיש את הבקשה לצוו ירושה באמצעות עורך דין או באופן עצמאי.

אופן ניהול טיפול בבקשת צוו הירושה.
  1. בדיקה האם זו הבקשה היחידה שהוגשה
  2. האם הופקדה צוואה ע"י המנוח בעבר
  3. האם הוגשה הבקשה עפ"י הנוהלים
  4. האם הוגשה תעודת פטירה מקורית
  5. האם שאר היורשים מודעים להגשת הבקשה
  6. אישורי דואר רשום ומסירה
  7. העברת העתק מהבקשה לב"כ היועמ"ש לממשלה
  8. תצהיר מגיש הבקשה
  9. תשלום אגרה

לאחר הליך ראשוני זה, הבקשה מתפרסמת בעיתונות ובאתר הרשם לענייני ירושה המטרה הינה לתת לכל אדם את הזכות להתנגד לצוו הירושה ממניעים המפורטים בחוק.
במידה ולא הוגשו התנגדויות הן מצד יורשים והיועמ"ש לממשלה, ניתן צוו הירושה והוא מפורסם ברשומות הרשם לענייני ירושה.

יודגש- במידה והוגשה התנגדות לבקשת צוו הירושה ו/או הצוואה, פוקעת סמכותו של הרשם לענייני ירושה /ואו בית הדין הרבני וההתנגדות עוברת להליך בבית המשפט השלום לענייני משפחה להכרעה סופית.

מחוזות ולשכות

בתל אביב, חיפה, נצרת עילית, ירושלים ובאר שבע.

פרטים נוספים אודות תעריפי אגרות, בקשות שהוגשו לרשם ומצבן ניתן למצוא באתר הרשם לענייני ירושה בקישור זה.

השאר תגובה





נגישות