נקודות מהותיות בהסכם ממון שנערך בין בני זוג שאינם נשואים (ידועים בציבור)
מהו מעמד נכסי בני הזוג , נכס משותף, זכויות סוציאליות, ומעמדו של ההסכם עם וללא עריכת צוואה.
מה נדרש מידועים בציבור להוכיח כדי לקבל זכויות על נכס משותף לאחר פרידה ולמה לא כדאי לוותר על עריכת צוואה מסודרת והסכם ממון בשלב מוקדם?
על פי המילון הגדרת ידועים בציבור: " בן זוג, חבר" "ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזה"
כחלק מגיבוש הגדרת ידועים בציבור , קיום חיי משפחה ומשק בית משותף, זוגיות כבעל ואישה, ניהול כספים משותפים.
החל משנות ה-80 ישנה עליה איטית אך מתמדת של זוגות הבוחרים לחיות במסגרות שונות, קרי להתגורר יחדיו כמשפחה, ללא נישואין כדמו"י, אלו עונים על הגדרה כבני זוג ידועים בציבור, כמובן שיש צורך בתנאים נוספים, חיי משק ומשפחה משותפים הן בכספים והן בניהול יחסיהם.
השאלה, מה מעמדם של הנכסים ו/או הרכוש והכיצד יחולקו בעת פרידה.
יובהר כי, לאופן חלוקת הרכוש יש שני מועדים מהותיים.
זוגות שנישאו לפני ינואר 1974 , יפעלו בחלוקת הרכוש עפ"י חוק יחסי ממון, כלומר כל הרכוש שנצבר מיום נישואיהם ובמהלך נישואיהם, יחולק חצי חצי בשווה בין הבעל לאישה.
הערה: חוק יחסי ממון אינו חל על נכסים שהתקבלו ו/או הועברו בירושה, או נכסים שהיו לצדדים מלפני נישואיהם.
כמו"כ, קצבת גמלה ( נכות) אינה חלק מהחלוקה במקרה של גירושין.
ידועים בציבור: לא חלה עליהם חוק יחסי ממון מאחר ואינם נשואים , ידועים בציבור חוסים תחת חזקת השיתוף.
בני זוג הידועים בציבור, מחוייבים להוכיח כקבל עם ועדה על היותם ידועים בציבור, יש ראיות ואפשרויות רבות, כגון, נסיעות משותפות לחו"ל, כלכלה משותפת, תשלום מיסים לדירה (מדור) חוזה שכירות משותף, תשלומים בלקיחת הלוואה, כמובן שההלכה קבעה מסמרות בעניין זה.
הערה: אין פרק זמן מוגדר , לקביעה ו/או להוכחת חיים משותפים.
כלל ידוע הוא כי בית המשפט יבחן את ההיבטים השונים במיוחד את כוונת השיתוף, די לבית המשפט למצוא ראיות של פעולות אקטיביות לכוונת שיתוף.
גם במקרים של הגבר שמפרנס יחיד והאישה מגדלת את הילדים ואינה עובדת, גם במקרים כאלו , ניתן על נקלה לקבוע כי מתקיים כוונת שיתוף.
ישנם כוונות והעדות נוספות כפי שפירטנו לעיל.
ההלכה בבית המשפט העליון, קבע במס' פסקי דין כי יש להוכיח כוונת שיתוף במקרה של ידועים בציבור, יובהר כי הנטל על ידועים בציבור גדול יותר לדוגמה מזוג נשוי.
לידועים בציבור נדרש להראות התנהגות חיצונית ציבורית מוחצנת, המוכיחה בפרהסיה את כוונת השיתוף, התנהלות זוגית וניהול תא משפחתי כזוג נשוי לכל דבר ועניין.
כלל ידוע הוא, כי הסכם ממון , תקף משפטית רק במקרה של פירוד בני זוג בחייהם.
הכלל השני הידוע כי צוואה מקבלת תוקף משפטי לכאורה רק במות אחד מבני הזוג ו/או מותו של עורך הצוואה.
נקודה חשובה: בני זוג שחתמו על הסכם ממון ולא ערכו צוואה יחידנית ו/או משותפת, במות אחד מהצדדים , בן הזוג שנותר בחיים יורש אותו על פי דין והא יזכה בעיזבון.
כלומר, אין תוקף להבנות ולתנאים שנרשמו בהסכם הממון.
לכן, חותמים הסכם ממון ועורכים צוואה במקביל.
סעיף 55 לחוק הירושה מותאם לבני זוג ידועים בציבור, קרי כל אדם שניהל חיים משותפים/משפחה וניהל משק בית משותף עם המנוח ו/או המנוחה ולא היו נשואים במקביל לאחרים, זכאי לרשת אותו על פי דין.
התנאים לרשת את בן הזוג הידוע בציבור המנוח – הצדדים לא היו נשואים לאחרים– ניהלו חיי משפחה – ניהלו משק בית משותף – בן הזוג לא ערך צוואה.
בני זוג שמתנהלים בתנאים אלו זכאים לרשת את בן הזוג שהלך לעולמו על פי דין.
הערה: אם בן הזוג המנוח ערך צוואה, בן הזוג שנותר בחיים, אינו זכאי לרשת אותו.
דבר חשוב נוסף – בני זוג שלא עורכים הסכם ממון ולא עורכים צוואה, לאחר מותם כמו שקורה בהרבה משפחות טובות נוצרת " מלחמת עולם " בין כולם ללא יוצא מהכלל בבתי משפט לענייני משפחה, מאחר וילדי המנוח זוכים לחלק מועט מנכסיו של האבא, וחלקם הגדול של הנכסים יועברו לידועה בציבור שלו.
המסקנה – בידועים בציבור ובמידה ואין צוואה למנוח, בן הזוג שנותר בחיים , הוא היורש לקבל מחצית מנכסיו של המנוח.
מסקנה – בזוגות נשואים – בן הזוג שנותר מקבל יורש חצית מעיזבונו של בן או בת הזוג.
לכן, כל המעוניין להוריש לילדיו את נכסיו, חייב לערוך צוואה שהוא כשיר (עריכת צוואה בכשירות במאמר אחר) צוואה ברורה, כדי שילדיו יקבלו את עזבונו, ולא יתקיים בו הפסוק.
"ועזבו לאחרים חילם "
כותב מאמר זה הינו עו"ד נוטריון ומגשר העוסק במקרקעין ודיני משפחה, צוואות וירושות.
יודגש כי המידע ותוכנו של המאמר המוצג אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
עו"ד אלון מליחי שד' נים 2 עזריאלי – ראשונים , ראשון לציון 03-9440640
