משרדנו ייצג איש עסקים ידוע ומוכר באזורנו (דמות מוכרת) הפועל בתחום עסקי הבידור.
בדצמבר 2016 נתבע מרשנו תביעה כספית ע"ס 336,017 ₪ ע"י עובדת שהועסקה אצלו בתפקיד יחצ"נית , בגין פגיעה בתנאי העסקה , פיטורים שלא כדין, השלמה לשכר מינימום, פיצוי עבור העדר הפרשות לקרן פנסיה, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, העדר שימוע ועילת פיטורים שקרית, פיצוי עבור הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים והלנת פיצויי פיטורים, תשלום עבור נסיעות ופיצויי ללא הוכחת נזק לפי חוק למניעת הטרדה מינית.
טענות התובעת:
כי הועסקה ע"י הנתבע כיחצ"נית מסיבות עוד משנת 2003 ועד לחודש אפריל 2016.
היקף משרתה היה 75% , נמוך משכר המינימום.
כי פוטרה , לאחר שסירבה להצעות של הנתבע בעלות אופי מיני.
לא שולם לה פיצויי פיטורים.
כי מגיעים לה פיצויים.
כי הנתבע לא הפריש לה לקופות הגמל בהתאם לצו ההרחבה הפנסיוני הכללי במשק.
כי הנתבע לא העניק לה דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, פיצוי בגין אי עריכת שימוע.
כי מגיע לה את שכר חודש אפריל.
כי היא זכאית להודעה מוקדמת, ופיצויי פיטורים והלנה בגינם.
כי היא זכאית להחזר הוצאות נסיעה.
(להלן: "טענות התובעת") .
משרדנו הגיש את כתב ההגנה בו דחינו על הסף את טענות התובעת.
לאחר הליכים שנמשכו מעל ל- 3.5 שנים , הליכים שכללו תצהירי עדות ראשית, עדים , חקירות ועוד.
להלן ציטוטים מפסק הדין בחלק הדיון וההכרעה
טענת התובעת כי הועסקה מחודש ספטמבר 2004 ועד לחודש אפריל 2016 – עומדת בסתירה לאמור בכתב התביעה.
בחקירתו ועדותו של הנתבע, הייתה מהימנה בעינינו.
עיון בתלושי השכר של התובעת, נמצא כי הוותק שלה היה מאפריל 2008 .
התובעת נסתרה בחקירתה והוסיפה נדבך לחוסר האמון שנתנו בחקירתה.
התובעת חזרה בה מהאמור בתצהירה.
התובעת מעולם לא התלוננה במשך שנות העסקתה על הרישום השגוי.
לא היה דבר בעדותה של העדה ( של התובעת ) לתרום דבר לתמוך בטענות התובעת.
לא מצאנו לקבל את טענת התובעת בדבר "רציפות זכויות" , כפי טענתה.
התובעת לא הציגה ולו ראשית ראיה לטענתה .
לא עלה בידי התובעת לסתור את טענות הנתבע.
התובעת לא הרימה אתת הנטל כי עבדה בשותפות, ויש לדחות טענותיה בסוגיה זו.
התובעת בחרה שלא לזמן את השותף של הנתבע ליתן עדות מטעמה.
בנסיבות אלו מקבלים אנו את גרסת הנתבע לפיה מועד תחילת עבודתה אצל הנתבע.
טענות התובעת כי עבדה 130 שעות לחודש, נדחות והייתה זו גרסה חדשה ונוספת של התובעת.
מיותר לציין כי שלל הגרסאות בדבר היקף שעות עבודתה, גרמו לכך שלא נתנו אימון בטענתה.
לדידנו , לא הוכיחה התובעת עבודה קבועה כפי הנטען על ידה.
לא עלה בידי התובעת להוכיח כי עבדה בנוסף 43 שעות חודשיות בנוסף ל- 62 השעות החודשיות .
צר לנו שהתובעת בחרה לטפול על הנתבע טענות מסוג זה, מבלי שהיה בידה לבססן, מקום בו היה הנתבע, אדם, וכבעל משפחה, נדרש להתמודדות עם האשמות שאין להם אחיזה ראייתית ועלולות למוטט את עולמו האישי.
לאחר שדחינו את טענת התובעת כי הוטרדה מינית על ידי הנתבע, איננו מקבלים את גרסתה.
אנו קובעים כי פוטרה מטעמים ענייניים.
לא מצאנו מקום לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בשל אי קיומה של שיחת שימוע.
מצאנו כי אין חולק כי לתובעת לא ניתנה הודעה לעובד על תנאי עבודה, בנסיבות אלה, לא מצאנו מקום לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי לתובעת ברכיב זה.
חישוביה של התובעת בגין פיצוי אי העברת כספים לקופת גמל , אין להם כל אחיזה משפטית ויש לדחות תביעתה של התובעת ברכיב זה.
בעניין פיצויי הפיטורים , יש לדחות תביעתה של התובעת ברכיב זה.
משרדנו גאה לבשר כי ביום 30 באוגוסט 2019 ניתן פסק דין ע"י כב' השופ' יפית זלמנוביץ גיסין , בו נפסק כי על מרשנו לשלם לתובעת סך הכל 28,681 ₪ – בלבד.
האמור לעיל מהווה רקע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
לכל שאלה בנושא ניתן לפנות לעו"ד מליחי אלון,
באמצעות המייל: a.malihilaw@gmail.com
באמצעות: 03-9440640
שד' נים 2 עזריאלי – ראשונים , ראשון לציון
